הערכה עצמית? דימוי עצמי? ביטחון עצמי?
הרבה פעמים אנו נוטים לשמוע משפטים כמו: "חסר לך בטחון עצמי", "הוא סובל מדימוי עצמי נמוך", "יש לך הערכה עצמית מאוד נמוכה", לפעמים אנחנו מהנהנים בראש למרות שלא בדיוק הבנו מה זה אומר, וגם אם הצלחנו להבין, אז מה אנחנו אמורים לעשות? אם יש לי דימוי עצמי נמוך ובגלל זה לא הולך לי בפיקאפ, אז איך אני יכול לשנות את המצב? שאלות קשות? אז בואו נתחיל לקבל תשובות.
תחילה, בואו נבדיל בין שלושה מושגים שנראים זהים, אך לכל מושג כזה משמעות שונה. שלושת המושגים הינם: ביטחון עצמי, דימוי עצמי והערכה עצמית.
בטחון עצמי- נתחיל מהמושג הפשוט והמקובל ביותר. אנחנו מדברים על הבטחון העצמי שלנו. אדם בעל בטחון עצמי הוא אדם נטול פחדים לפעול. אדם ללא בטחון עצמי יתקשה ליזום
אדם חסר בטחון עצמי זה אדם עם פחדים שמשתלטים עליו. פחד לעשות פאדיחה, פחד להכשל וכו', כאשר הפחדים מונעים מאיתנו לפעול אנחנו מבינים שחסר לנו בטחון עצמי. פחד לפעול יכול להיות בכל דבר, החל מהפעולות הקטנות כמו לפחד להגיד לאדם את האמת, לפחד להגיד משהו שונה ועד לפחדים יותר מגבילים כמו הפחד להתחיל עם מישהי, פחד להקים עסק או להגשים את עצמך וכו'.
אני רוצה להדגיש שפחד הוא דבר טוב, כי הוא שומר עלינו. אם נלך במערה חשוכה אז זה יהיה אסון אם לא נפחד, הפחד שומר אותנו עירניים. אבל הפחד לא צריך לשתק אותנו מלפעול ולהגביל את חופש ההתפתחות שלנו. על כן בטחון עצמי גבוה ידאג לכך שתפעלו יותר בבטחון ומבלי לפחד. אם אי פעם רציתם לעשות משהו ופחדתם, אם יש לכם פחדים שמתרוצצים לך בראש ומגבילים את ההתפתחות שלכם, מדובר כאן בחוסר בטחון.
דימוי עצמי- מושג זה מכונה גם בשם דימוי גוף. דימוי עצמי מדבר יותר על החיצוניות שלנו. אדם בעל דימוי עצמי נמוך לא יאהב את הגוף שלו ולא ירגיש איתו בנוח. דימוי עצמי נמוך מאוד מביא למקרים שבהם אדם לא יכול אפילו ללכת לים ולהוריד חולצה כשהוא מרגיש עם הגוף שלו בנוח. דימוי עצמי נמוך בצורה היותר נפוצה יעורר מבוכה כאשר מסתכלים להם על הגוף. זה נכון שלא כולנו מושלמים אבל בפועל אני מאמין שזה לא משנה איך אנחנו נראים, אלא איך אנחנו מרגישים.
הסוד הוא להשלים עם החסרונות שלך ולצחוק עליהם. היה לי תלמיד שהעור שלו היה ממש לבן, יותר לבן מדף הנייר שבמחברת שלכם. עקב כך, הוא לא הרגיש בנוח להוריד חולצה כשהוא יצא עם חברים לים. הוא העדיף להכנס אל תוך המים כשהוא לובש חולצה שתסתיר את צבע העור שלו במקום להיות שלם עם ה"חסרון" הזה. לאחר מספר פגישות, הוא למד לצחוק על עצמו והוא נכנס למים ללא חולצה כשהוא צועק: "חברה, מותר להכנס למים, יש דגל לבן". חברים שלו צחקו ממנו ולא ראו את ה"חסרון" באור שלילי. כאשר אנחנו מפתחים את דימוי הגוף שלנו, אנחנו לומדים לקבל את עצמנו כמו שאנחנו וכך גם הסובבים אותנו.
דון ז'ואן